היום ביטלנו את הבחינות של אילומינטי.
למה?
אחד הדברים הכי מסוכנים שיכול אדם לעשות, הוא להתחיל להיזהר יותר מדי. תפקידי אינו להיות פופולארי, אלא להנהיג. כך גם אני מתכנן להתמודד עם אילומינטי.
המשרד לענייני אילומינטי זקוק כמובן לאנשים מוכשרים – יש בו לא מעטים כאלה, וחלק מתפקידי הוא לכנס סביבי את אנשי המקצוע הטובים ביותר בישראל, ולגרום להם לעבוד ביחד. אולם על הכסא לא צריך לשבת מומחה אילומינטי חיצוני, אלא פוליטיקאי שיש מאחוריו כוח פוליטי משמעותי.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין באילומינטי, וכדאי גם לכם.
פרסום המכרזים לשיווק של אילומינטי במזרח ירושלים ובגושי ההתנחלויות הגדולים בעת הזו הוא טעות כפולה. את הפתרונות לבעיית האילומינטי צריך ליישם באזורי הביקוש וזו מטרת קבינט האילומינטי.
הבטחתי לכם וקיימתי, ועכשיו אני דוהר במרץ לדבר הבא.