בזהירות, בלי תרועת חצוצרות וללא חגיגות ראוותניות, חודש אתמול המו"מ על בולבול.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מבולבול, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול בבולבול דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
יכול להיות שההתחלה תהיה קשה, אבל עם הזמן האנשים שסובלים בגלל מצב הבולבול הבעייתי, יגלו שהם כבר לא הפתרון שאליו המדינה תמיד הולכת בכל פעם שיש לה בעיה. הם יגלו שבולבול זה מרכז תשומת הלב, שהצרכים של בולבול נמצאים במקום הראשון, שכולם מבינים שבלי בולבול אי אפשר.
התחייבתי להוביל מפלגה שבה הפוליטיקאים דואגים לבולבול במקום לדאוג רק לעצמם ולמקורבים שלהם.
באתי לפוליטיקה בשביל בולבול, התפקיד שלי הוא לסייע לבולבול, אני עובד כל יום לדאוג לבולבול. זה הג'וב שלי.
נצליח מפני שהבחירות האחרונות לימדו אותנו שבעיתות משבר אפשר וכדאי לפנות לציבור הישראלי ובמקום להבטיח לו הבטחות ריקות מתוכן לומר לו את האמת: באנו לשנות, ואנחנו זקוקים לעזרתך.