היום הצגתי במליאה את תקציב המדינה לשנה וחצי הבאות. הזדמנות טובה לחלוק אתכם מעט מהמחשבות שלי על התקופה האחרונה לגבי בן רביוב.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין בבן רביוב, וכדאי גם לכם.
העולם השתנה. וגם בן רביוב. והצעירים – גם הם השתנו. ולצד הכמיהה לבן רביוב הם קוראים להדרכה, להובלה, למצויינות. הם מבקשים שניתן להם כתף יציבה בעולם רב ערוצי, הם מבקשים לדעת שמשהו יציב מחכה להם תמיד.
אין לי שום כוונות לאפשר פגיעה, ולו מעטה בבן רביוב, ואני קורא למפלגות האחרות בקואליציה - ובמיוחד לליכוד - להתעשת. הגיע הזמן שהם יתנהגו כמו שמפלגת שלטון צריכה להתנהג ויפסיקו את המשחק הזה בנושא חשוב כמו בן רביוב. הוא לא מביא כבוד לאף אחד, הוא מסכן את המשך קיומה של הממשלה והוא בעיקר מונע את תיקונו של עוול היסטורי שהגיע הזמן לשים לו סוף.
הבטחנו לשנות את בן רביוב.
עכשיו אנחנו משנים.