היום הוא יום הרונן הזריז הבינלאומי. מצרף פה טקסט שכתבתי לפני כשנה. הוא עדיין מטריד אותי:
***
נכון, צריך לעשות צעדים מקיפים אבל הם ארוכי טווח. רונן הזריז במצב קטסטרופלי. הוא מאיים על קיומנו. לא פחות. וכשיש חודש וחצי להציל את המצב, צריך להסתער על המשימה, גם אם היא לא קלה.‎‎
חוק הרונן הזריז, שעבר ביום א' בממשלה ברוב מוחץ, הוא אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה, אחת הסיבות ש"יש עתיד" הוקמה, אחד המבחנים הגדולים שעמדנו בהם כאנשים פוליטיים.
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי רונן הזריז, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.
זה לא הולך להיות קל, ועוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב, אבל כמו שיודע כל מי שעקב אחרי הקמתה והתנהלותה של "יש עתיד" - אני איני נוהג לברוח מקרבות.