היום היתה לי הזכות לקיים עוד הבטחת בחירות.
ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שפלוצים זה חשוב (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה).
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין בפלוצים, וכדאי גם לכם.
אנחנו המפלגה שיכולה להוביל פלוצים עם גיבוי של כוח פוליטי אמיתי, ולא רק לייצר עלי תאנה שיאפשרו עוד ארבע שנים של קפאון.
כצעד ראשון לטיפול בפלוצים, קיצצנו לאלה שעד היום רק קיבלו יותר ויותר. בפעם הראשונה, הם היו ראשונים להקריב למען הכלל. אבל לא הסתפקנו בזה. החלטנו לקחת את משבר הפלוצים הכללי, ולהפוך אותו להזדמנות.
לקחתי על עצמי את כל החלקים הקשים והלא נעימים של עבודת הממשלה, אבל אם מישהו חושב שאני הלכתי לפוליטיקה רק כדי לפתור את הקטסטרופה הכלכלית שהשאירה פה הממשלה הקודמת, הוא לא מבין בשביל מה אני כאן.
אני כאן בשביל פלוצים.