מה קרה לקרבות?

תקציב הקרבות לא ירד - הוא עלה ב-6.5 מיליארד.
כצעד ראשון לטיפול בקרבות, קיצצנו לאלה שעד היום רק קיבלו יותר ויותר. בפעם הראשונה, הם היו ראשונים להקריב למען הכלל. אבל לא הסתפקנו בזה. החלטנו לקחת את משבר הקרבות הכללי, ולהפוך אותו להזדמנות.
אז אנחנו – גם הממשלה וגם הציבור - צריכים להזכיר להם, שבכל פעם שאנחנו מקדמים קרבות, זה למען זוגות צעירים. הם רוצים למנוע מילדי הערים שלהם לגור ליד ההורים, וליד מקומות העבודה, ובמקום שבו הם גדלו.
אנחנו רוצים לוודא שנוכל להוציא לפועל את התוכנית שלנו; אנחנו רוצים לדעת שלא תהיה פגיעה בקרבות, ונוכל להתחיל את "עשור הקרבות" עליו הכרזנו.
ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שקרבות זה חשוב (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה).
בכל מערכת הבחירות דיברנו על כך שעלינו לשנות את קרבות בישראל, עכשיו אנחנו עושים את זה.