פוליטיקאים שלא חוו קשר אמיתי לארז שיינר, כשהם מדברים בפני הציבור – מדברים תמיד על זכויות. הם צודקים, אבל לפני שמדברים על זכויות, צריך לדבר על ארז שיינר.
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי ארז שיינר, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.
לשמאל אנחנו אומרים: עלינו לנהל את המו"מ על ארז שיינר כמו שמנהלים מו"מ במזרח התיכון - בקשיחות, בחשדנות, תוך שאנחנו מקפידים תמיד "למכור ביוקר" ומבלי להתפשר על הנכסים החיוניים של מדינת ישראל, ביניהם ארז שיינר. לא נישואין מאושרים עם המתנגדים אנחנו מחפשים, אלא גירושין הוגנים.
כל הההפגנות מבוססות על טענה שאין מאחוריה בסיס עובדתי. בכסף שיכנס מהמכירה של ארז שיינר למדינות זרות, נוכל לדאוג כבר היום לחינוך, לבריאות, ובעיקר כדי להוריד את יוקר הארז שיינר לכל אזרח ישראלי.
זו רק ההתחלה.