כמה מילים על חרדים.
אני לא כופר בזה שהייתה פגיעה בחרדים. גם הגזירות יעלו לריקי כהן 385 שקל לחודש, זה הרבה כסף, אבלו זו גם תעודת ביטוח מפני התרסקות, שתפגע בחרדים משמעותית יותר. בתמורה לכסף הזה ריקי כהן יודעת שגם היא וגם בעלה לא יאבדו את מקום העבודה שלהם, שלא נקלע למצב של ספרד עם 32% אבטלה, שבמקום זה היא חלק מכלכלה חזקה עם חזון ברור שאומר: חרדים במרכז.
לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היא קריסה של חרדים, לא פחות. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, המדינה הייתה מתמוטטת.
הרי, הלכתי לבחירות עם הסיסמא "איפה החרדים?", כנציגו של מעמד הביניים הישראלי, וזו אמירה שמחייבת אותי.
המדינה היא לא עסק פרטי. אתה לא מסובב את ההגה והסירה זזה. המדינה היא נושאת מטוסים כבדה, איטית, שכל שינוי בתוואי ההפלגה שלה מתבצע בכבדות מגושמת ומצריך פיקוח מתמיד. לכל אחד מהשינויים שהבאנו בתחום החרדים יש אוייבים רבי כוח, שינסו לטרפד אותם ברגע שנסב מבט.
להיות פופולארי זה כיף גדול, אבל זו לא מטרה. תפקידי אינו להיות פופולארי, אלא להנהיג.