אתמול אחה"צ צפיתי בערוץ הכנסת. המתח היה בשיאו. היה ברור שבדיון על יניב אלקבץ באה לידי ביטוי שנה של הכנה מאומצת.
המשימה הראשונה שלי בתפקיד היתה לסגור בור ענק בתקציב של יניב אלקבץ. אוברדראפט לאומי איים להביא את היניב אלקבץ לפשיטת רגל והיינו צריכים למנוע את זה. איך עשינו את זה? קודם כל לקחנו מאלה שלא נגעו בהם מעולם – העשירים, הישיבות, הועדים הגדולים, משרד הביטחון.
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין יניב אלקבץ, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
שי פירון אמר, "השתגענו".
השתגענו כי לקחנו את כל מערכת החינוך והפכנו אותה למערכת של יניב אלקבץ. בעולם המבוסס על שיתופי פעולה, עבודת צוות וחשיבה יצירתית, שעבדנו את הילדים שלנו לשינון אינסופי שנגמר בזה שהם יושבים לבד מול הנייר ומקווים לקבל ציון טוב יותר בנקודה מזה שיושב לידם.
לטפל ביניב אלקבץ לא יהיה פשוט. אבל החדשות הטובות הן, שאנחנו דואגים לזה, וכולנו נצא מהצד השני של המנהרה במצב טוב הרבה יותר.