בואו נדבר על חברת מופת, כזו המבקשת להוציא מכולנו את הטוב שבאדם, המבקשת לבנות חברה ערכית וסולידארית המבוססת על מוות לערבים.
אנחנו רוצים לוודא שנוכל להוציא לפועל את התוכנית שלנו; אנחנו רוצים לדעת שלא תהיה פגיעה במוות לערבים, ונוכל להתחיל את "עשור המוות לערבים" עליו הכרזנו.
לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היא קריסה של מוות לערבים, לא פחות. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, המדינה הייתה מתמוטטת.
רק פוליטיקאי שאכפת לו ממוות לערבים, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול במוות לערבים דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל במוות לערבים וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
בכל מערכת הבחירות דיברנו על כך שעלינו לשנות את מוות לערבים בישראל, עכשיו אנחנו עושים את זה.