היום הצגתי במליאה את תקציב המדינה לשנה וחצי הבאות. הזדמנות טובה לחלוק אתכם מעט מהמחשבות שלי על התקופה האחרונה לגבי חתול.
עיריית תל אביב יפו ראויה לברכה מיוחדת על המעורבות שלה בפרוייקט החתול. אני מציין את זה, מפני שזה יותר נדיר ממה שנדמה לכם. אחד הסודות הגלויים של בעיית החתול, הוא שבערים רבות ראשי הערים מתנגדים – לפעמים בקול רם, בדרך כלל מאחורי הקלעים. למה? מפני שהם דואגים להכנסות שלהם.
אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בחברה שבה חתול זה חשוב. אני מכיר בכך שיש גם דעות אחרות בציבור, אבל הדעות האלה הפסידו בבחירות.
חוק החתול, שעבר ביום א' בממשלה ברוב מוחץ, הוא אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה, אחת הסיבות ש"יש עתיד" הוקמה, אחד המבחנים הגדולים שעמדנו בהם כאנשים פוליטיים.
הבוקר חתמנו על קידום חתול. זהו רק אחד מהפרוייקטים בתחום החתול שאנחנו מתניעים בימים אלה ואזרחי המדינה – כמו גם השווקים הפיננסיים והבנקים למשכנתאות – מתחילים להבין שהממשלה הזו תעשה כל מה שצריך כדי להוריד את המחיר של חתול. זו היתה ההבטחה שלנו, ואנחנו מקיימים אותה. מחיר החתול הפך לאיום איסטרטגי על דור שלם במדינת ישראל, ואנחנו נחושים בדעתנו להוריד אותו.
זה צריך להשתנות.
ואנחנו נשנה.