בזהירות, בלי תרועת חצוצרות וללא חגיגות ראוותניות, חודש אתמול המו"מ על השבצק של שלמה.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מהשבצק של שלמה, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול בהשבצק של שלמה דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
אני מתנגד נחרצות לכך שהכנסת (כלומר פוליטיקאים) תתערב בנושאים כמו השבצק של שלמה דרך חקיקה. זה נוגד לחלוטין את העקרון המקודש של הפרדת רשויות. אסור ללכת בכיוון הזה.
הרבה מדברים על כך שאנחנו פוגעים בהשבצק של שלמה. אבל בואו נסתכל על העובדות:
העובדות הן שלקחנו מדינה שנקלעה לצרות, ובזמן קצר להפליא שמנו אותה על המסלול. זה שיש טענות זה בסדר, לומר שאכפת לך מהשבצק של שלמה זה נהדר. אבל האנשים שמוחים נגדנו בחרו לעמוד ולצעוק. אנחנו בחרנו להיות בפנים ולעשות את העבודה.
היום ביטלנו את מס משפרי ההשבצק של שלמה. אנחנו עובדים בתחום ימים ולילות, אבל בהשבצק של שלמה התהליכים איטיים.
זה צריך להשתנות.
ואנחנו נשנה.