שואלים אותי אנשים, "מה עם כביסה? לא הבטחתם לדאוג לכביסה?"
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל בכביסה וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
חוק הכביסה, שעבר ביום א' בממשלה ברוב מוחץ, הוא אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה, אחת הסיבות ש"יש עתיד" הוקמה, אחד המבחנים הגדולים שעמדנו בהם כאנשים פוליטיים.
היום כבר עבר בועדה בכנסת חוק המבטל את חוק הכביסה. זה היה חוק לא צודק, פוליטי, שחייב את פקידי הממשלה להיות בני ערובה של עסקנים.
שי פירון אמר, "השתגענו".
השתגענו כי לקחנו את כל מערכת החינוך והפכנו אותה למערכת של כביסה. בעולם המבוסס על שיתופי פעולה, עבודת צוות וחשיבה יצירתית, שעבדנו את הילדים שלנו לשינון אינסופי שנגמר בזה שהם יושבים לבד מול הנייר ומקווים לקבל ציון טוב יותר בנקודה מזה שיושב לידם.
אבל באנו לשנות, כי מוכרחים. כי מדינת ישראל חייבת להיות מקום צודק יותר, שוויוני יותר וטוב יותר לכביסה.