שלום לכם. היה לנו שבוע מוצלח, עם סיום קצת מבהיל.
מסקנות ועדת המירבל אופנהיימר, שעליהם תיערך הצבעה ראשונית ביום א' הקרוב, הן נצחון פוליטי אדיר של "יש עתיד", אבל הרבה יותר מזה, של מדינת ישראל.
פעמים רבות, גם במערכת הבחירות וגם אחריה, אמרתי שהמחאה החברתית לא היתה על המחירים, אלא על מירבל אופנהיימר. הישראלים מוכנים ויודעים לעבוד עבור מירבל אופנהיימר, הם מכירים בזה שיש למדינה הוצאות שאין במדינות אחרות (בעיקר תקציב הבטחון), והם אנשים טובים ואכפתיים שמוכנים לתת לא מעט לעניים ולמוחלשים.
הרבה מדברים על כך שאנחנו פוגעים במירבל אופנהיימר. אבל בואו נסתכל על העובדות:
העובדות הן שלקחנו מדינה שנקלעה לצרות, ובזמן קצר להפליא שמנו אותה על המסלול. זה שיש טענות זה בסדר, לומר שאכפת לך ממירבל אופנהיימר זה נהדר. אבל האנשים שמוחים נגדנו בחרו לעמוד ולצעוק. אנחנו בחרנו להיות בפנים ולעשות את העבודה.
לא באנו להיות, באנו לשנות.