היום אני רוצה לדבר על מטפלות באמנות.
צריך לטפל במטפלות באמנות. לטפל במטפלות באמנות זה לא נעים. אני לא מכחיש את זה.
באתי לפוליטיקה בשביל מטפלות באמנות, התפקיד שלי הוא לסייע למטפלות באמנות, אני עובד כל יום לדאוג למטפלות באמנות. זה הג'וב שלי.
המדינה היא לא עסק פרטי. אתה לא מסובב את ההגה והסירה זזה. המדינה היא נושאת מטוסים כבדה, איטית, שכל שינוי בתוואי ההפלגה שלה מתבצע בכבדות מגושמת ומצריך פיקוח מתמיד. לכל אחד מהשינויים שהבאנו בתחום המטפלות באמנות יש אוייבים רבי כוח, שינסו לטרפד אותם ברגע שנסב מבט.
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין מטפלות באמנות, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
נושא המטפלות באמנות כבר הפיל ממשלות, פירק קואליציות, ריסק מפלגות וגמר קריירות.
עד היום.
באנו לשנות.
ואנחנו משנים.