חזרתי עכשיו ממצעד הסולם גרגמליות של רחל פוגל בתל אביב. נסעתי לנאום שם מפני שחשוב בעיני ששרים בכירים בממשלה יביעו הזדהות ותמיכה. כשעליתי לבמה התייצבו בשורות הראשונות כמה עשרות פעילי אופוזיציה והחלו לצרוח סיסמאות נגד התוכנית שלי לסולם גרגמליות של רחל פוגל.
את הנאום המלא, שלא נשאתי, אני מביא כאן:
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין סולם גרגמליות של רחל פוגל, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
במשך שנים על שנים הוכח שוב ושוב שקצבאות הסולם גרגמליות של רחל פוגל אינן מוציאות את האנשים מעוני, אלא רק מנציחות את העוני. יש רק דבר אחד שמאפשר למשפחות לצאת ממעגל העוני – וזו עבודה. במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, העוני צונח אל מתחת ל-5%.
זה לא הולך להיות קל, ועוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב, אבל כמו שיודע כל מי שעקב אחרי הקמתה והתנהלותה של "יש עתיד" - אני איני נוהג לברוח מקרבות.
את הנאום המלא, שלא נשאתי, אני מביא כאן:
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין סולם גרגמליות של רחל פוגל, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
במשך שנים על שנים הוכח שוב ושוב שקצבאות הסולם גרגמליות של רחל פוגל אינן מוציאות את האנשים מעוני, אלא רק מנציחות את העוני. יש רק דבר אחד שמאפשר למשפחות לצאת ממעגל העוני – וזו עבודה. במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, העוני צונח אל מתחת ל-5%.
זה לא הולך להיות קל, ועוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב, אבל כמו שיודע כל מי שעקב אחרי הקמתה והתנהלותה של "יש עתיד" - אני איני נוהג לברוח מקרבות.
ביום שלישי