בזהירות, בלי תרועת חצוצרות וללא חגיגות ראוותניות, חודש אתמול המו"מ על סחלב.
סחלב אינו עוסק במדידה אלא בלמידה. כי השכלה ורוח אינם צריכים לקבל ציון. מפני שאנחנו לא יכולים להשוות בין תלמידים כל עוד לא דאגנו לשיוויון בתנאים שלהם.
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל בסחלב וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
היום כבר עבר בועדה בכנסת חוק המבטל את חוק הסחלב. זה היה חוק לא צודק, פוליטי, שחייב את פקידי הממשלה להיות בני ערובה של עסקנים.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין בסחלב, וכדאי גם לכם.
סבלנות היא המפתח.