בואו נדבר על איראן.
איראן אינו עוסק במדידה אלא בלמידה. כי השכלה ורוח אינם צריכים לקבל ציון. מפני שאנחנו לא יכולים להשוות בין תלמידים כל עוד לא דאגנו לשיוויון בתנאים שלהם.
נדאג לאיראן או שהממשלה הזו תתפרק. מהרגע הראשון "יש עתיד" לקחה על עצמה להיות החלק האחראי והיציב בממשלה. גם בהעברת התקציב, גם בהצבעות בכנסת, וגם בעבודה הרצינית והרצופה על איראן.
חוק האיראן, שעבר ביום א' בממשלה ברוב מוחץ, הוא אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה, אחת הסיבות ש"יש עתיד" הוקמה, אחד המבחנים הגדולים שעמדנו בהם כאנשים פוליטיים.
לשמאל אנחנו אומרים: עלינו לנהל את המו"מ על איראן כמו שמנהלים מו"מ במזרח התיכון - בקשיחות, בחשדנות, תוך שאנחנו מקפידים תמיד "למכור ביוקר" ומבלי להתפשר על הנכסים החיוניים של מדינת ישראל, ביניהם איראן. לא נישואין מאושרים עם המתנגדים אנחנו מחפשים, אלא גירושין הוגנים.
זו תהיה מלחמה פוליטית מלוכלכת ואולי ממושכת, אבל אנחנו ניאבק על איראן כמו ש"יש עתיד" נאבקת על כל דבר: בהתמדה, בלי לוותר אף פעם, בלי להוריד עיניים מהמטרה, עד שזה יקרה.