בואו נדבר על גלידה.
אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלנו היתה קיצוץ קצבאות הגלידה, ועכשיו היא יוצאת אל הפועל. אנחנו נעזור כמובן לכל משפחה נזקקת והקצבנו מאות מיליונים כדי להבטיח גלידה, ובמקביל ביטלנו לחלוטין את קצבאות הגלידה למאיון העליון, אבל מדובר במהלך היסטורי של מעבר מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה.
אז אנחנו – גם הממשלה וגם הציבור - צריכים להזכיר להם, שבכל פעם שאנחנו מקדמים גלידה, זה למען זוגות צעירים. הם רוצים למנוע מילדי הערים שלהם לגור ליד ההורים, וליד מקומות העבודה, ובמקום שבו הם גדלו.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מגלידה, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול בגלידה דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בחברה שבה גלידה זה חשוב. אני מכיר בכך שיש גם דעות אחרות בציבור, אבל הדעות האלה הפסידו בבחירות.
באנו לשנות.