היום הצגתי במליאה את תקציב המדינה לשנה וחצי הבאות. הזדמנות טובה לחלוק אתכם מעט מהמחשבות שלי על התקופה האחרונה לגבי תקיפה באיראן.
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל בתקיפה באיראן וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
התחייבתי להוביל מפלגה שבה הפוליטיקאים דואגים לתקיפה באיראן במקום לדאוג רק לעצמם ולמקורבים שלהם.
המדינה היא לא עסק פרטי. אתה לא מסובב את ההגה והסירה זזה. המדינה היא נושאת מטוסים כבדה, איטית, שכל שינוי בתוואי ההפלגה שלה מתבצע בכבדות מגושמת ומצריך פיקוח מתמיד. לכל אחד מהשינויים שהבאנו בתחום התקיפה באיראן יש אוייבים רבי כוח, שינסו לטרפד אותם ברגע שנסב מבט.
באנו לעבוד, ואנחנו עובדים ברצינות.