היום הצגתי במליאה את תקציב המדינה לשנה וחצי הבאות. הזדמנות טובה לחלוק אתכם מעט מהמחשבות שלי על התקופה האחרונה לגבי סחלב.
נדאג לסחלב או שהממשלה הזו תתפרק. מהרגע הראשון "יש עתיד" לקחה על עצמה להיות החלק האחראי והיציב בממשלה. גם בהעברת התקציב, גם בהצבעות בכנסת, וגם בעבודה הרצינית והרצופה על סחלב.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין בסחלב, וכדאי גם לכם.
היום כבר עבר בועדה בכנסת חוק המבטל את חוק הסחלב. זה היה חוק לא צודק, פוליטי, שחייב את פקידי הממשלה להיות בני ערובה של עסקנים.
העולם השתנה. וגם סחלב. והצעירים – גם הם השתנו. ולצד הכמיהה לסחלב הם קוראים להדרכה, להובלה, למצויינות. הם מבקשים שניתן להם כתף יציבה בעולם רב ערוצי, הם מבקשים לדעת שמשהו יציב מחכה להם תמיד.
אני ו"יש עתיד" נמשיך כמובן לעבוד על סחלב ברצינות, ואצלנו זה גם יעבור.