כמה מילים על גיוס חרדים.
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל בגיוס חרדים וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין בגיוס חרדים, וכדאי גם לכם.
אז אנחנו – גם הממשלה וגם הציבור - צריכים להזכיר להם, שבכל פעם שאנחנו מקדמים גיוס חרדים, זה למען זוגות צעירים. הם רוצים למנוע מילדי הערים שלהם לגור ליד ההורים, וליד מקומות העבודה, ובמקום שבו הם גדלו.
אני קורא לראשי המפלגות החרדיות לגנות את ההתקפות האלימות ואת ההסתה המכוערת בנושא הגיוס חרדים בקול רם, בלי הסתייגויות, בלי לטעון שיש לזה סיבות ומבלי לרמוז שיכולה להיות לכך הצדקה כלשהי. לאלימות אין סיבות. לאלימות אין הסברים.‎ במיוחד כשזה נוגע לגיוס חרדים.
זה יקרה. באנו לשנות.