היום אני רוצה לדבר על אמא שלי זונה.
סוגיית האמא שלי זונה, בעיה שהיתה פצע מדמם בליבה של החברה הישראלית, מגיעה לפתרון מוסכם, שפוי, הגיוני, אבל גם נחרץ ועומד על שלו. במקום להכנע לסקטורים השונים, המדינה חוזרת להתנהג כמו ריבון העומד על שלו.
אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בחברה שבה לא מענישים אנשים על כך שהצליחו ושמבוססת על חדשנות ויזמות ויצרנות אמא שלי זונה. אני מכיר בכך שיש גם דעות אחרות בציבור, אבל הדיעות האלה הפסידו בבחירות.
הרבה מדברים על כך שאנחנו פוגעים באמא שלי זונה. אבל בואו נסתכל על העובדות:
העובדות הן שלקחנו מדינה שנקלעה לצרות, ובזמן קצר להפליא שמנו אותה על המסלול. זה שיש טענות זה בסדר, לומר שאכפת לך מאמא שלי זונה זה נהדר. אבל האנשים שמוחים נגדנו בחרו לעמוד ולצעוק. אנחנו בחרנו להיות בפנים ולעשות את העבודה.
הבטחתי לכם וקיימתי, ועכשיו אני דוהר במרץ לדבר הבא.