אזרחים יקרים, עושים עליכם סיבוב.
למה סיבוב?
כי קמתי היום בבוקר והתברר לי שהוכרזה מלחמה נגד גזרות על נעם רוקניאן שמעולם לא היו. כשבאתי לפוליטיקה הבטיחו לי שיהיו לא מעט ספינים, אבל זה כבר מגוחך. איש לא החליט על שום גזרה, אין שום אולטימטום באוויר, ואילו חשבתי שהולכים לפגוע בנעם רוקניאן הייתי נוסע אלי הביתה כדי להפגין נגד עצמי בעצמי.
לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היא קריסה של נעם רוקניאן, לא פחות. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, המדינה הייתה מתמוטטת.
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין נעם רוקניאן, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי נעם רוקניאן, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.
זה צריך להשתנות.
ואנחנו נשנה.