שואלים אותי אנשים, "מה עם חרא? לא הבטחתם לדאוג לחרא?"
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי חרא, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.
הרבה מדברים על כך שאנחנו פוגעים בחרא. אבל בואו נסתכל על העובדות:
העובדות הן שלקחנו מדינה שנקלעה לצרות, ובזמן קצר להפליא שמנו אותה על המסלול. זה שיש טענות זה בסדר, לומר שאכפת לך מחרא זה נהדר. אבל האנשים שמוחים נגדנו בחרו לעמוד ולצעוק. אנחנו בחרנו להיות בפנים ולעשות את העבודה.
בישיבת הממשלה אמרתי שמותר להיות נגד חרא ולהצביע נגד, ומותר להיות בעד חרא ולהצביע בעד, אבל אי אפשר להגיד שאתה תומך בחרא רק לא מוכן לשלם את המחיר.
אין לי שום כוונות לאפשר פגיעה, ולו מעטה בחרא, ואני קורא למפלגות האחרות בקואליציה - ובמיוחד לליכוד - להתעשת. הגיע הזמן שהם יתנהגו כמו שמפלגת שלטון צריכה להתנהג ויפסיקו את המשחק הזה בנושא חשוב כמו חרא. הוא לא מביא כבוד לאף אחד, הוא מסכן את המשך קיומה של הממשלה והוא בעיקר מונע את תיקונו של עוול היסטורי שהגיע הזמן לשים לו סוף.
להיות פופולארי זה כיף גדול, אבל זו לא מטרה. תפקידי אינו להיות פופולארי, אלא להנהיג.