אתמול אחה"צ צפיתי בערוץ הכנסת. המתח היה בשיאו. היה ברור שבדיון על שרוכים באה לידי ביטוי שנה של הכנה מאומצת.
נכון, צריך לעשות צעדים מקיפים אבל הם ארוכי טווח. שרוכים במצב קטסטרופלי. הוא מאיים על קיומנו. לא פחות. וכשיש חודש וחצי להציל את המצב, צריך להסתער על המשימה, גם אם היא לא קלה.‎‎
בשנים האחרונות בעיית ההתמודדות עם שרוכים, הפילה ממשלות, פירקה קואליציות, הרסה קריירות, גמרה מפלגות שלמות.
הרי, הלכתי לבחירות עם הסיסמא "איפה השרוכים?", כנציגו של מעמד הביניים הישראלי, וזו אמירה שמחייבת אותי.
אנחנו הבטחנו לבוחרים שלנו שלא נוותר בנושא של שרוכים, שהוא בליבת הערכים שלנו, ועשינו הלילה את הצעד המשמעותי הראשון בקיום ההבטחה הזו.
לטפל בשרוכים לא יהיה פשוט. אבל החדשות הטובות הן, שאנחנו דואגים לזה, וכולנו נצא מהצד השני של המנהרה במצב טוב הרבה יותר.