היום הוא יום הפתח תקווה הבינלאומי. מצרף פה טקסט שכתבתי לפני כשנה. הוא עדיין מטריד אותי:
***
אנחנו הבטחנו לבוחרים שלנו שלא נוותר בנושא של פתח תקווה, שהוא בליבת הערכים שלנו, ועשינו הלילה את הצעד המשמעותי הראשון בקיום ההבטחה הזו.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מפתח תקווה, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול בפתח תקווה דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
נכון, צריך לעשות צעדים מקיפים אבל הם ארוכי טווח. פתח תקווה במצב קטסטרופלי. הוא מאיים על קיומנו. לא פחות. וכשיש חודש וחצי להציל את המצב, צריך להסתער על המשימה, גם אם היא לא קלה.‎‎
נדאג לפתח תקווה או שהממשלה הזו תתפרק. מהרגע הראשון "יש עתיד" לקחה על עצמה להיות החלק האחראי והיציב בממשלה. גם בהעברת התקציב, גם בהצבעות בכנסת, וגם בעבודה הרצינית והרצופה על פתח תקווה.
אבל באנו לשנות, כי מוכרחים. כי מדינת ישראל חייבת להיות מקום צודק יותר, שוויוני יותר וטוב יותר לפתח תקווה.