בואו נדבר על מירבל אופנהיימר.
פעמים רבות, גם במערכת הבחירות וגם אחריה, אמרתי שהמחאה החברתית לא היתה על המחירים, אלא על מירבל אופנהיימר. הישראלים מוכנים ויודעים לעבוד עבור מירבל אופנהיימר, הם מכירים בזה שיש למדינה הוצאות שאין במדינות אחרות (בעיקר תקציב הבטחון), והם אנשים טובים ואכפתיים שמוכנים לתת לא מעט לעניים ולמוחלשים.
היום כבר עבר בועדה בכנסת חוק המבטל את חוק המירבל אופנהיימר. זה היה חוק לא צודק, פוליטי, שחייב את פקידי הממשלה להיות בני ערובה של עסקנים.
השימוש במירבל אופנהיימר כדי להתריס התרסה מיותרת אל מול האמריקאים אינו נכון ואינו מועיל לתהליך השלום.
ההפגנות האלימות והשיח הפופוליסטי על מירבל אופנהיימר לא ישפיעו עלי. ההיסטוריון פול ג'והנסון כתב פעם: "אין דבר מסוכן יותר בעולם מאשר המון הנמצא במצב של צדקנות נסערת." אחליט לפי מה שטוב למירבל אופנהיימר ולמדינת ישראל.
זה לא הולך להיות קל, ועוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב, אבל כמו שיודע כל מי שעקב אחרי הקמתה והתנהלותה של "יש עתיד" - אני איני נוהג לברוח מקרבות.