צריך לדבר על מה שחשוב באמת.
שי פירון אמר, "השתגענו".
השתגענו כי לקחנו את כל מערכת החינוך והפכנו אותה למערכת של מלחמה. בעולם המבוסס על שיתופי פעולה, עבודת צוות וחשיבה יצירתית, שעבדנו את הילדים שלנו לשינון אינסופי שנגמר בזה שהם יושבים לבד מול הנייר ומקווים לקבל ציון טוב יותר בנקודה מזה שיושב לידם.
המדינה היא לא עסק פרטי. אתה לא מסובב את ההגה והסירה זזה. המדינה היא נושאת מטוסים כבדה, איטית, שכל שינוי בתוואי ההפלגה שלה מתבצע בכבדות מגושמת ומצריך פיקוח מתמיד. לכל אחד מהשינויים שהבאנו בתחום המלחמה יש אוייבים רבי כוח, שינסו לטרפד אותם ברגע שנסב מבט.
פעמים רבות, גם במערכת הבחירות וגם אחריה, אמרתי שהמחאה החברתית לא היתה על המחירים, אלא על מלחמה. הישראלים מוכנים ויודעים לעבוד עבור מלחמה, הם מכירים בזה שיש למדינה הוצאות שאין במדינות אחרות (בעיקר תקציב הבטחון), והם אנשים טובים ואכפתיים שמוכנים לתת לא מעט לעניים ולמוחלשים.
זה לא הולך להיות קל, ועוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב, אבל כמו שיודע כל מי שעקב אחרי הקמתה והתנהלותה של "יש עתיד" - אני איני נוהג לברוח מקרבות.