היום אני רוצה לדבר על סחלב.
היום כבר עבר בועדה בכנסת חוק המבטל את חוק הסחלב. זה היה חוק לא צודק, פוליטי, שחייב את פקידי הממשלה להיות בני ערובה של עסקנים.
כל הההפגנות מבוססות על טענה שאין מאחוריה בסיס עובדתי. בכסף שיכנס מהמכירה של סחלב למדינות זרות, נוכל לדאוג כבר היום לחינוך, לבריאות, ובעיקר כדי להוריד את יוקר הסחלב לכל אזרח ישראלי.
נדאג לסחלב או שהממשלה הזו תתפרק. מהרגע הראשון "יש עתיד" לקחה על עצמה להיות החלק האחראי והיציב בממשלה. גם בהעברת התקציב, גם בהצבעות בכנסת, וגם בעבודה הרצינית והרצופה על סחלב.
ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שסחלב זה חשוב (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה).
אמרתי השבוע בישיבת הסיעה על סחלב, "אומרים שאנחנו לא מבינים בפוליטיקה, הם צודקים. מה זה אומר? זה אומר שאין לנו ברירה אלא להצמד לעקרונות ולערכים שלנו, כי בזה אנחנו דווקא כן מבינים."
ועל זה אנחנו צריכים לדבר.
על סחלב.