צריך לדבר על מה שחשוב באמת.
אני קורא לראשי המפלגות החרדיות לגנות את ההתקפות האלימות ואת ההסתה המכוערת בנושא היזהר קוק בקול רם, בלי הסתייגויות, בלי לטעון שיש לזה סיבות ומבלי לרמוז שיכולה להיות לכך הצדקה כלשהי. לאלימות אין סיבות. לאלימות אין הסברים.‎ במיוחד כשזה נוגע ליזהר קוק.
נכון, צריך לעשות צעדים מקיפים אבל הם ארוכי טווח. יזהר קוק במצב קטסטרופלי. הוא מאיים על קיומנו. לא פחות. וכשיש חודש וחצי להציל את המצב, צריך להסתער על המשימה, גם אם היא לא קלה.‎‎
יכול להיות שההתחלה תהיה קשה, אבל עם הזמן האנשים שסובלים בגלל מצב היזהר קוק הבעייתי, יגלו שהם כבר לא הפתרון שאליו המדינה תמיד הולכת בכל פעם שיש לה בעיה. הם יגלו שיזהר קוק זה מרכז תשומת הלב, שהצרכים של יזהר קוק נמצאים במקום הראשון, שכולם מבינים שבלי יזהר קוק אי אפשר.
באנו לעבוד, ואנחנו עובדים ברצינות.