בואו נתחיל לדבר על למה יהיה פה טוב.
אני על סף קריסה. זה לא הולך לקרות במשמרת שלי. בדרך הזו, לפחות זה יהיה קצר. תוך שנתיים המדינה כבר תיראה אחרת לגמרי. במיוחד כשזה נוגע לאני.
הרבה מדברים על כך שאנחנו פוגעים באני. אבל בואו נסתכל על העובדות:
העובדות הן שלקחנו מדינה שנקלעה לצרות, ובזמן קצר להפליא שמנו אותה על המסלול. זה שיש טענות זה בסדר, לומר שאכפת לך מאני זה נהדר. אבל האנשים שמוחים נגדנו בחרו לעמוד ולצעוק. אנחנו בחרנו להיות בפנים ולעשות את העבודה.
אני מתנגד נחרצות לכך שהכנסת (כלומר פוליטיקאים) תתערב בנושאים כמו אני דרך חקיקה. זה נוגד לחלוטין את העקרון המקודש של הפרדת רשויות. אסור ללכת בכיוון הזה.
אמרתי השבוע בישיבת הסיעה על אני, "אומרים שאנחנו לא מבינים בפוליטיקה, הם צודקים. מה זה אומר? זה אומר שאין לנו ברירה אלא להצמד לעקרונות ולערכים שלנו, כי בזה אנחנו דווקא כן מבינים."
ועל זה אנחנו צריכים לדבר.
על אני.