הנה מה שאמרתי למאות הפעילים הנלהבים בכנס שעשינו הערב על מצב האומה:
***
לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היא קריסה של מצב האומה, לא פחות. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, המדינה הייתה מתמוטטת.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין במצב האומה, וכדאי גם לכם.
אני מאמין שאנחנו צריכים לחיות בחברה שבה לא מענישים אנשים על כך שהצליחו ושמבוססת על חדשנות ויזמות ויצרנות מצב האומה. אני מכיר בכך שיש גם דעות אחרות בציבור, אבל הדיעות האלה הפסידו בבחירות.
כן. זה קשה. ידענו שיהיה קשה, אבל זה לא אותו דבר כשזה באמת מגיע. זה קשה, ואנשים כועסים, אבל זה בדיוק הפירוש של לקיחת אחריות על מצב האומה: לעשות את מה שקשה, בידיעה ברורה שיכעסו עליך.
לטפל במצב האומה לא יהיה פשוט. אבל החדשות הטובות הן, שאנחנו דואגים לזה, וכולנו נצא מהצד השני של המנהרה במצב טוב הרבה יותר.
17 יולי 2013