היום הוא יום הבני גנץ הבינלאומי. מצרף פה טקסט שכתבתי לפני כשנה. הוא עדיין מטריד אותי:
***
היות ואנחנו הולכים להיות יותר ויותר אגרסיביים בקידום בני גנץ, ראשי הערים יצטרכו לנקוט עמדה: האם הם בעד זוגות צעירים? אם הם צריכים עזרה ותמריצים, אנחנו נעזור ונתמרץ, אבל גם הם צריכים להיות מחוייבים לעניין כמו שעיריית תל אביב התחייבה.
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי בני גנץ, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.
אנחנו רוצים לוודא שנוכל להוציא לפועל את התוכנית שלנו; אנחנו רוצים לדעת שלא תהיה פגיעה בבני גנץ, ונוכל להתחיל את "עשור הבני גנץ" עליו הכרזנו.
אז אנחנו – גם הממשלה וגם הציבור - צריכים להזכיר להם, שבכל פעם שאנחנו מקדמים בני גנץ, זה למען זוגות צעירים. הם רוצים למנוע מילדי הערים שלהם לגור ליד ההורים, וליד מקומות העבודה, ובמקום שבו הם גדלו.
אבל החדשות הטובות הן, שהוצאנו את המשק מהמשבר, וכולנו נצא מהצד השני של המנהרה במצב טוב הרבה יותר.