מכל ההבטחות, זו החשובה מכולן:
כן. זה קשה. ידענו שיהיה קשה, אבל זה לא אותו דבר כשזה באמת מגיע. זה קשה, ואנשים כועסים, אבל זה בדיוק הפירוש של לקיחת אחריות על חצץ: לעשות את מה שקשה, בידיעה ברורה שיכעסו עליך.
מי שפוגע בחצץ כדי לעשות רווחים פוליטיים קלים חוטא לעם ישראל, פוגע בציונות, פוגע במעמד הביניים, ופוגע בכל צעיר ישראלי שרוצה לחיות במדינה שיש בה חצץ.
אני חושב שהם עוד לא הפנימו, או שהם מעמידים פנים שהם לא מבינים על מה אנחנו מדברים. הציבור רוצה פוליטיקה נקיה שעוסקת בנושאים אמיתיים, כמו חצץ.
אני קורא לראשי המפלגות החרדיות לגנות את ההתקפות האלימות ואת ההסתה המכוערת בנושא החצץ בקול רם, בלי הסתייגויות, בלי לטעון שיש לזה סיבות ומבלי לרמוז שיכולה להיות לכך הצדקה כלשהי. לאלימות אין סיבות. לאלימות אין הסברים.‎ במיוחד כשזה נוגע לחצץ.
להיות פופולארי זה כיף גדול, אבל זו לא מטרה. תפקידי אינו להיות פופולארי, אלא להנהיג.