היום אני רוצה לדבר על חמאס.
אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלנו היתה קיצוץ קצבאות החמאס, ועכשיו היא יוצאת אל הפועל. אנחנו נעזור כמובן לכל משפחה נזקקת והקצבנו מאות מיליונים כדי להבטיח חמאס, ובמקביל ביטלנו לחלוטין את קצבאות החמאס למאיון העליון, אבל מדובר במהלך היסטורי של מעבר מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה.
ההפגנות האלימות והשיח הפופוליסטי על חמאס לא ישפיעו עלי. ההיסטוריון פול ג'והנסון כתב פעם: "אין דבר מסוכן יותר בעולם מאשר המון הנמצא במצב של צדקנות נסערת." אחליט לפי מה שטוב לחמאס ולמדינת ישראל.
בשנים האחרונות בעיית ההתמודדות עם חמאס, הפילה ממשלות, פירקה קואליציות, הרסה קריירות, גמרה מפלגות שלמות.
כל הההפגנות מבוססות על טענה שאין מאחוריה בסיס עובדתי. בכסף שיכנס מהמכירה של חמאס למדינות זרות, נוכל לדאוג כבר היום לחינוך, לבריאות, ובעיקר כדי להוריד את יוקר החמאס לכל אזרח ישראלי.
זה יקרה. באנו לשנות.