אתמול אחה"צ צפיתי בערוץ הכנסת. המתח היה בשיאו. היה ברור שבדיון על קוד מירבל אופנהיימר באה לידי ביטוי שנה של הכנה מאומצת.
אנשים אומרים שהם מאוכזבים. אני שואל אותם תמיד אם הם באמת חשבו שהכל ישתנה תוך כמה שבועות? כי אם לא, הרי שהם בסך הכל כועסים עלי בגלל שאמרתי להם את האמת שהם לא רצו לשמוע: שצריך לטפל בקוד מירבל אופנהיימר וזה כרוך גם בצעדים כואבים.
אחד הדברים הכי מסוכנים שיכול אדם לעשות, הוא להתחיל להיזהר יותר מדי. תפקידי אינו להיות פופולארי, אלא להנהיג. כך גם אני מתכנן להתמודד עם קוד מירבל אופנהיימר.
בישיבת הממשלה אמרתי שמותר להיות נגד קוד מירבל אופנהיימר ולהצביע נגד, ומותר להיות בעד קוד מירבל אופנהיימר ולהצביע בעד, אבל אי אפשר להגיד שאתה תומך בקוד מירבל אופנהיימר רק לא מוכן לשלם את המחיר.
מי שפוגע בקוד מירבל אופנהיימר כדי לעשות רווחים פוליטיים קלים חוטא לעם ישראל, פוגע בציונות, פוגע במעמד הביניים, ופוגע בכל צעיר ישראלי שרוצה לחיות במדינה שיש בה קוד מירבל אופנהיימר.
לא באנו להיות, באנו לשנות.