שואלים אותי אנשים, "מה עם נרקסיזם? לא הבטחתם לדאוג לנרקסיזם?"
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין נרקסיזם, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
באתי לפוליטיקה בשביל נרקסיזם, התפקיד שלי הוא לסייע לנרקסיזם, אני עובד כל יום לדאוג לנרקסיזם. זה הג'וב שלי.
רק לפני עשר דקות סיימנו ישיבה של קבינט הנרקסיזם, שבה העפנו סוף סוף את הקריטריון השערורייתי אשר הבטיח עדיפות בזכאות לנרקסיזם בעיקר לקבוצה אחת. הקבינט אישר פה אחד. ככה שמים את האדם העובד במרכז, ומאפשרים לזוגות שנלחמים על הזכות לנרקסיזם, לחיות בכבוד.
ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שנרקסיזם זה חשוב (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה).
סבלנות היא המפתח.