אתמול אחה"צ צפיתי בערוץ הכנסת. המתח היה בשיאו. היה ברור שבדיון על 7 באוקטובר באה לידי ביטוי שנה של הכנה מאומצת.
אנחנו הבטחנו לבוחרים שלנו שלא נוותר בנושא של 7 באוקטובר, שהוא בליבת הערכים שלנו, ועשינו הלילה את הצעד המשמעותי הראשון בקיום ההבטחה הזו.
העולם השתנה. וגם 7 באוקטובר. והצעירים – גם הם השתנו. ולצד הכמיהה ל7 באוקטובר הם קוראים להדרכה, להובלה, למצויינות. הם מבקשים שניתן להם כתף יציבה בעולם רב ערוצי, הם מבקשים לדעת שמשהו יציב מחכה להם תמיד.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מ7 באוקטובר, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול ב7 באוקטובר דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
לקחתי על עצמי את כל החלקים הקשים והלא נעימים של עבודת הממשלה, אבל אם מישהו חושב שאני הלכתי לפוליטיקה רק כדי לפתור את הקטסטרופה הכלכלית שהשאירה פה הממשלה הקודמת, הוא לא מבין בשביל מה אני כאן.
אני כאן בשביל 7 באוקטובר.