אני רוצה לדבר על איראן.
אני מתנגד נחרצות לכך שהכנסת (כלומר פוליטיקאים) תתערב בנושאים כמו איראן דרך חקיקה. זה נוגד לחלוטין את העקרון המקודש של הפרדת רשויות. אסור ללכת בכיוון הזה.
בישיבת הממשלה אמרתי שמותר להיות נגד איראן ולהצביע נגד, ומותר להיות בעד איראן ולהצביע בעד, אבל אי אפשר להגיד שאתה תומך באיראן רק לא מוכן לשלם את המחיר.
העולם השתנה. וגם איראן. והצעירים – גם הם השתנו. ולצד הכמיהה לאיראן הם קוראים להדרכה, להובלה, למצויינות. הם מבקשים שניתן להם כתף יציבה בעולם רב ערוצי, הם מבקשים לדעת שמשהו יציב מחכה להם תמיד.
מסקנות ועדת האיראן, שעליהם תיערך הצבעה ראשונית ביום א' הקרוב, הן נצחון פוליטי אדיר של "יש עתיד", אבל הרבה יותר מזה, של מדינת ישראל.
"אתם זוכרים," אמרתי לפעילים המרכזיים שלנו בועידה שעשינו לגבי איראן, "איך תמיד מתנהל הסיפור שלנו? זה תמיד אותו דבר: המשחק ארוך, באמצע מודיעים לנו שהכל אבוד, שהפסדנו, שאין לנו סיכוי, ואז אנחנו מנצחים."
15 אפריל