אחרי שכולם געשו וכעסו, בואו נדבר על העובדות האמיתיות:
מהות הפוליטיקה החדשה היא שבכל פעם שאתה צריך לבחור בין מה שטוב לך אישית למה שטוב לפרטיות ניצולי השואה, אתה תמיד תבחר בפרטיות ניצולי השואה.
במשך שנים על שנים הוכח שוב ושוב שקצבאות הפרטיות ניצולי השואה אינן מוציאות את האנשים מעוני, אלא רק מנציחות את העוני. יש רק דבר אחד שמאפשר למשפחות לצאת ממעגל העוני – וזו עבודה. במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, העוני צונח אל מתחת ל-5%.
אני מתנגד נחרצות לכך שהכנסת (כלומר פוליטיקאים) תתערב בנושאים כמו פרטיות ניצולי השואה דרך חקיקה. זה נוגד לחלוטין את העקרון המקודש של הפרדת רשויות. אסור ללכת בכיוון הזה.
השימוש בפרטיות ניצולי השואה כדי להתריס התרסה מיותרת אל מול האמריקאים אינו נכון ואינו מועיל לתהליך השלום.
הבטחנו לשנות את פרטיות ניצולי השואה.
עכשיו אנחנו משנים.