באנו לשנות.
העובדה שיש אנשים המקדישים ללימוד ומחקר של אוכל את רוב חייהם ראויה לכל שבח, ואני אפילו חושב שאוכל צריך להיות חלק מהחינוך הממלכתי בבתי הספר בכל שכבות האוכלוסיה.
כשהכל מפסיק לתפקד, גם רוב האנשים מפסיקים לתפקד. הם יושבים בצד, מיואשים, הראש בין הידיים, ואומרים לעצמם שאין טעם, שהכל אבוד, שהלך עלינו. אבל אני מאמין באוכל, וכדאי גם לכם.
לשמאל אנחנו אומרים: עלינו לנהל את המו"מ על אוכל כמו שמנהלים מו"מ במזרח התיכון - בקשיחות, בחשדנות, תוך שאנחנו מקפידים תמיד "למכור ביוקר" ומבלי להתפשר על הנכסים החיוניים של מדינת ישראל, ביניהם אוכל. לא נישואין מאושרים עם המתנגדים אנחנו מחפשים, אלא גירושין הוגנים.
אנחנו רוצים לוודא שנוכל להוציא לפועל את התוכנית שלנו; אנחנו רוצים לדעת שלא תהיה פגיעה באוכל, ונוכל להתחיל את "עשור האוכל" עליו הכרזנו.
באנו לשנות.