היום אני רוצה לדבר על אין עתיד.
השימוש באין עתיד כדי להתריס התרסה מיותרת אל מול האמריקאים אינו נכון ואינו מועיל לתהליך השלום.
רק פוליטיקאי שאכפת לו מאין עתיד, שאינו תלוי באף אחד יכול לעשות את מה שהטיפול באין עתיד דורש לעשות כל יום, כל היום - להגיד "לא."
עיריית תל אביב יפו ראויה לברכה מיוחדת על המעורבות שלה בפרוייקט האין עתיד. אני מציין את זה, מפני שזה יותר נדיר ממה שנדמה לכם. אחד הסודות הגלויים של בעיית האין עתיד, הוא שבערים רבות ראשי הערים מתנגדים – לפעמים בקול רם, בדרך כלל מאחורי הקלעים. למה? מפני שהם דואגים להכנסות שלהם.
התשובה היא שאחרי שבחנתי את האפשרויות שוב ושוב, לא יכולתי להמלט מהמסקנה שכל טיפול אחר בעניין אין עתיד, פירושו שאני עושה לעצמי הנחות.
יש עקרון אחד שאנחנו לא מתכוונים לוותר לגביו: מעמד הביניים הישראלי אינו אמור לממן אין עתיד לאנשים שיכולים לעבוד ואינם עובדים.